הרצאה מספר 8- WIKI ובורסת רעיונות

 בהרצאה עסקנו בפלטפורומות נוספות שעושות שימוש בידע ובחכמת ההמונים. תחילה הוצג מאמר שעוסק בפלטפורמה לשיתוף ידע ה-WIKI. כמו כן, עסקנו בבורסת רעיונות ושווקי חיזוי. שווקים אלו הם שווקים הניתנים בבורסה לרעיונות ונוצרו לצורך סחר בתוצאות אירועים. ישנם שווקים שבהם יש הימורים המתבססים על כסף אמיתי וחלקם על כסף מדומה.

 המטרה העיקרית של שוקי החיזוי היא להביא לאמונות מצטברות לגבי תוצאה עתידית לא ידועה. דוגמאות לשווקים בהם דנו בהרצאה: HSX, Foresight exchange, IEM.

במהלך ההרצאה התייחסנו לתקפות המידע המוצג בעמודי ה-WIKI.  נתנו דוגמאות למקרים בהם נערכו ערכים בויקיפדיה בצורה שגויה כדוגמאת הערך של נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה. ברק אובמה הבחין שהערך שלו בוויקפדיה היה שגוי ובמשך 3 חודשים הנושא לא טופל. כמו כן, התייחסנו לתמונה הרשמית של ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו, המופיעה בעמוד הויקיפדיה שלו ומדוע אינה מוצגת התמונה הרשמית שלו. הסיבה לכך היא זכויות יוצרים, ויקיפדיה עושה שימוש ב-common creative.

בחרתי להרחיב על תופעת הוונדליזם בויקפדיה:

עריכת ערך בצורה שגויה בכוונה זדונית. הונדליזם כולל הוספה, הסרה או שינוי של הטקסט או חומר אחר למטרה הומוריסטית, מתיחה או למטרת פגיעה או השפלה.

לאורך ההיסטוריה שלה, ויקיפדיה נאבקה לשמור על איזון בין מתן אפשרות לחופש של עריכה פתוחה והגנה על דיוק המידע שלה כאשר מידע כוזב עלול להזיק לאנשים שמשתמשים בערך ולבעל הערך עצמו. קל לבצע ונדליזם בוויקיפדיה מכיוון שכל אחד יכול לערוך את האתר, למעט מאמרים המוגנים למחצה- משתמשים חדשים או שאינם רשומים, לא יכולים לערוך אותם.

ונדליזם יכול להתבצע על ידי עורכים אורחים או על ידי עורכים רשומים. עם זאת, ניתן לערוך עמוד מוגן למחצה או מוגן רק על ידי עורכי ויקיפדיה, או על ידי מנהלי מערכת מאושרים. יעדים תכופים של וונדליזם כוללים מאמרים על נושאים .חמים ושנויים במחלוקת, ידוענים ואקטואליה

דוגמאות למקרי ונדליזם מפורסמים:

1. "Willy on Wheels" הוא ונדליסט מפורסם. הוא היה משנה את השמות של אלפי ערכים כך שהכותרת שלהם תסתיים ב"On wheels".

2. ביולי 2015, כל עמוד הויקיפדיה של דונאלד טראמפ הוחלף במשפט אחד ביקורתי כלפיו.

3. באוקטובר 2016, הושחתו עמודי הויקיפדיה של הילארי וביל קלינטון, ותמונותיהם שונו לתמונות פורנוגרפיות.

התמודדות עם בעיית הונדליזם:

בוטים: במקרים רבים, השחתה מתגלה אוטומטית על ידי בוט (רובוט).

סיירת שינויים אחרונים: בויקיפדיה יש דף מיוחד המפרט את כל השינויים האחרונים. חלק מהעורכים יעקבו אחר שינויים אלה לצורך השחתה אפשרי. ניתן לנעול ערכים מסויימים בהם יש חשש להשחתה.

רשימות צפייה: כל משתמש רשום יכול לצפות בדף שיצרו או ערכו או שיש לו אינטרס אחר. פונקציונליות זו מאפשרת למשתמשים גם לפקח אחר וונדליזם בעמוד.

גילוי מקרי: כל קורא שנתקל במקרה בהשחתה יכול להחזיר למצב הקודם. בשנת 2008 דווח כי נדירות התגלית המקרית מעידה על יעילותן של שיטות אחרות להסרת השחתה.

הרצאה מספר 6- המשך מיקור המונים

בשיעור המשכנו לעסוק במיקור המונים. בתחילת השיעור הועברה לנו הרצאה על מאמר בנושא, בהמשך השיעור כל אחד הציג אתר שעשה שימוש במיקור המונים. בחרתי להרחיב בבלוג על האתר שאני הצגתי.
האתר שהצגתי:  https://ideas.lego.com/

LEGO הקימה קהילה מקוונת המונה קרוב למיליון חברים ומשתמשת במיקור המונים כדי לבחור רעיונות חדשים למוצרים ולהעניק לתומכים שלהם מקום שבו יוכלו לחלוק את היצירות שלהם.

"לגו" הוא אחד המותגים המזוהים ביותר בעולם והוא פועל כבר 85 שנה. אבל בעוד שלקבוצת לגו יש היסטוריה ארוכה, היא לא חברה שתקועה בעבר. בשנים האחרונות השיקה החברה את פלטפורמת הלגו של רעיונות שלה, שמעניקה לאוהדיה הגדולים אמירה בעתיד המשחקים.

חברת "לגו" יצרה פלטפורמת רעיונות המאפשרת למשתמשים להצטרף לקהילה מקוונת המונה קרוב למיליון מעריצים. לאחר ההצטרפות כחבר בקהילה, המשתמשים יכולים להגיש רעיונות משלהם (בדרך כלל המורכבים מתמונה של מודל שהם בנו בעזרתם שלהם לגואים ותיאור קצר).  המשתמשים יכולים גם לבחור "לתמוך" (כלומר להצביע בעד) ברעיונות שהועלו על ידי חברי הקהילה האחרים. אם הרעיון מצליח לגייס 10,000 תומכים, הוא מוערך על ידי המומחים של חברת "לגו" ועשוי להיות מיוצר למוצר לגו אמיתי שיימכר לציבור. 

לגו ממריץ את השתתפות בכמה אופנים, התמריצים המוחשיים ביותר מתעוררים אם הרעיון של חבר הקהילה מופק למוצר אשר מוצע למכירה. במקרים אלה היוצר מקבל תמלוגים של 1% ממכירות ברחבי העולם בנוסף לזה שהוא מזוהה כיוצר המוצר.

רעיונות רבים פוקעים עם פחות מ- 1% מהתמיכה הדרושה בכדי להגיע לבדיקה רשמית. לפיכך, אני חושבת שהתמריץ העיקרי להשתתפות בפלטפורמה היא היכולת של היזם להתגאות בעבודתו. בניית לגו היא לרוב פעילות מבודדת, ולכן ההזדמנות לחלוק את היצירות שלו עם אחרים שיעריכו אותן היא בעלת ערך רב למשתמשים אלו. כך הפלטפורמה יוצרת ערך עבורה באמצעות שילוב מספר עצום של רעיונות למוצרים שהיא מייצרת וכן, מעודדת לאהבת המותג באמצעות האינטראקציה שנוצרת בין חברי הקהילה.

איך זה עובד?

דוגמא למוצר שנוצר באמצעות הקהילה

הרצאה מספר 5- מיקור המונים

בשיעור עסקנו בנושא מיקור המונים ומימון המונים.

מיקור המונים היא שיטה שבה חברה מוציאה את הייצור אל ההמונים באינטרנט, במקום לבצע אותו באמצעות עובדים שכירים.

דוגמה למיקור המונים ששוחחנו עליה בכיתה היא חברת Starbucks (רשת בתי הקפה הגדולה בעולם).
בשנת 2008 המייסד הווראד שולץ השיק מיזם חדש בשם: "my starbucks idea".
במסגרת המיזם,רשת בתי הקפה עודדה את הלקוחות לשתף ברעיונות שלהם על מנת לשפר את מוצרי החברה.
הלקוחות היו צמאים לשתף את הרעיונות שלהם, בחמשת השנים הראשונות התקבלו מאות רעיונות. הרשת יישמה חלק מהרעיונות שהתקבלו. הפורמט היה פשוט, הלקוחות נדרשו ליצור פרופיל בפלטפורמה של המיזם ולכתוב את הרעיונות שלהם, לקוחות אחרים הגיבו על הרעיונות האלו. אם הרעיון יצר מספיק הד תקשורתי או שהמנהלים של starbucks אהבו את הרעיון, החברה אימצה אותו אליה. בפלטפורמה הוצג לוח של הרעיונות והמשתמשים המובילים.
המיזם צבר פופלריות רבה, הגדיל את קהל הלקוחות של החברה וכן, שיפר את המוצרים של החברה.

מיזם נוסף של מיקור המונים שייך לארגון Greenpeace. הם השתמשו במיקור המונים לצורך שיווקי.
בשנת 2012, Greenpeace השתמש במיקור המונים כדי למצוא ציטוט לפרסומת פרו איכות הסביבה.
הם ארגנו תחרות כדי למצוא ציטוטים ציניים, מצחיקים ומעוררי מחלוקת מהעוקבים שלהם בכדי להשתמש בהם בקמפיין נגד חברת השמן shell. דוגמא לציטוט מהתחרות: ".The ice caps won't melt themselves, people. Let's Go"

מימון המונים זו דרך להשיג כסף מהציבור, במקום לקחת הלוואה מהבנק או לחפש משקיע גדול. בדרך כלל הגיוס נעשה כאמור, עבור מיזם – וולונטרי או עסקי. מדובר באיסוף כספים ממספר גדול של אנשים המשקיעים סכומים נמוכים באופן יחסי. מימון המונים פועל בדרך כלל דרך פלטפורמה אינטרנטית, המוצעת על ידי חברות המשמשות כמסלקה בה המשקיעים מפקידים את כספם - והוא מועבר לגופים אשר מגייסים כסף לפרויקט. הרווח של החברות בתחום מימון ההמונים הינו עמלה הנגזרת כאחוז מסך הגיוס המבוצע. דוגמאות לאתרים של מימון המונים: הדסטארט, קיקסטארטר, מימונה וכו'.

הרצאה מספר 4- חכמת ההמונים

במהלך השיעור עסקנו בהרצאה על יד ושם ומערכות המידע שם, ובנוסף עסקנו במושג חכמת ההמונים.

כחלק מסקירת המושג דיברנו על המאמר the strength of weak ties ארחיב עליו מעט.

כמה חברים יש לך בפייסבוק? עם מי מהם אתה מנהל קשר רציף? 

כמה עוקבים יש לך באינסטגרם? האם כולם חברים קרובים שלך?

אלו הן שאלות רבות שעולות בתקופת הרשתות החברתיות.  הרשתות החברתיות מאפשרות לשמור על קשר עם מכרים. 

 ככל הנראה אדם נמצא בקשר רציף עם 0-10 חברים, אך ברשת החברתית פייסבוק נראה כי מספר החברים גדול בהרבה מ-10. ברשת החברתית ניתן למצוא הן קשרים חזקים והן קשרים חלשים. בזכות סוגי הקשרים החדשים שנוצרו בעקבות פייסבוק ואינסטגרם (קשר המציצנות) קל לנו לגלות מידע על חברים רחוקים שבימים עברו היו מנותקים או כמעט מנותקים מאיתנו. כך אנו יכולים לקבל מידע אודות אירועים דוגמאת נישואין, הולדת ילד וכו'.

מהם קשרים חלשים וחזקים?

חוזק הקשרים הוא מושג מעולם חקר הרשתות החברתיות. חוזקם של קשרים אישיים נמדד בדרך כלל על ידי כמות הזמן המושקעת, האינטנסיביות הרגשית, האינטימיות וההדדיות שמאפיינים את הקשר. 

הנחת המוצא של "עוצמתם של קשרים חלשים" לגבי חוזק הקשר היא כי ככל שהקשר בין א' ל- ב' חזק יותר, 

כך הקשר של שניהם ל-ג' (המערכת הרחבה יותר שמקיפה אותם) יהיה חזק יותר. בנוסף, ההנחה היא כי רוב האנשים שיוצרים קשר חזק - דומים זה לזה.

המאמר the strength of weak ties פורסם במאי 1973 ונחשב לעבודתו המפורסמת ביותר של הסוציולוג מארק גרנובטר.

במאמר זה, מציג גרנובטר את הטענה שבתחומים כשיווק, כלכלה או פוליטיקה, קשרים חלשים מאפשרים גישה לאוכלוסיות שאינן נגישות דרך קשרים חזקים, ושקשרים חלשים אלו תורמים יותר להפצת מידע בין בני אדם. כמו כן, המחקר בודק כיצד מבנה ופריסה של רשת חברתית הקיימת בין שני אנשים ומעבר להם עצמם, משפיעים על פריסה של הרשת החברתית עצמה ועל ההפצה של מידע אל מחוץ לאותה רשת חברתית. גרנובטר בחן את חשיבותם של הקשרים בתהליכי פיזור של מידע, וטען כי לקשרים חלשים חשיבות רבה כיוון שהם יוצרים יותר קשרים נוספים לעומת קשרים חזקים. הקשרים החזקים מאפיינים קשרים בתוך הרשת, ואילו קשרים חלשים מאפיינים קשרים בין רשתות שונות. האחרונים חשובים לניצול של הפרט את הרשת וכערוצים להעברת מידע, רעיונות והשפעות מהרשת אל הפרט.

במחקרו מוצגת דוגמא אודות חיפוש עבודה: התברר לו שבקרב הנשאלים במחקרו – הרוב הגיעו למקום עבודתם החדש דרך מכר ולא דרך חבר קרוב.

הרצאה מספר 3- מעגלי ידע וחדשנות

בהרצאה המשכנו את המצגת הקודמת שעסקה במעגלי ידע, דיברנו על מודל הספירלה של Nonaka & Takeuchi העוסק בידע סמוי וגלוי. דיברנו על המעברים מידע גלוי לסמוי, סמוי לסמוי וכדומה. עסקנו גם במודל ההכרה של von Krogh & Ross שעסק בהבחנה בין ידע אישי לידע חברתי. התחלנו את ההרצאה שעוסקת בחדשנות וראינו מעט היכן ממוקמת ישראל בהקשר של מדד החדשנות. דיברנו מעט על הספר Blue ocean strategy,  מכונת ההצבעות של תומס אדיסון והמצאותיו, המודל של רוג'רס וכו'.
לקראת סוף ההרצאה דיברנו על hype cycle, הנושא עניין אותי ולכן החלטתי להעמיק בו.

מהו hype cycle?

hype cycle  ("עקומת ההתלהמות") היא תצוגה גרפית המציגה את ההתפתחות והאימוץ של טכנולוגיות ויישומים, עקומה זו שייכת לחברת גרטנר- חברה אמריקאית העוסקת במחקר ובייעוץ בטכנולוגיית המידע. היא נוסדה על ידי ישראלי- אמריקאי גדעון גרטנר.

הגרף מחולק לחמישה שלבים עיקריים: העוררות הטכנולוגית, פסגת הציפיות, ההתפכחות, הטיפוס על ההארה והכניסה למישור האימוץ ההמוני. לפי המיקום של הטכנולוגייה על הגרף אפשר להבין לאיזה שלב היא שייכת.



hype cycle משמשת חברות כמעין מדד לידע ולרמת סיכונים שכרוכים במאמץ או בהשקעה בטכנולוגיות השונות. מאחר ובתחילת הדרך של טכנולוגיה חדשה חברות עדיין לא יכולות לעשות הערכה מושכלת לגבי המחיר והתועלת שהטכנולוגיה החדשה מציעה, רמת הסיכון גבוהה. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת בשלבים של ההייפ סייקל, יש יותר מידע לגביה ורמת הסיכון יורדת. אורך הזמן שלוקח לטכנולוגיה לעבור את השלבים משתנה. חברות מהירות יעברו את כל המחזור בשנתיים ולאיטיות זה יכול לקחת עשרים שנה. המסר העיקרי שחברת גרטנר מנסה להעביר לחברות השונות היא לא להשקיע בטכנולוגיות רק כי הן בשלב ה"הייפ" ולא להתעלם מטכנולוגיות שכרגע לא עומדות בציפיות.

נתבונן בעקומה הבאה:




ניתן לראות את טכנולוגיית ה-5G אשר נמצאת בשיא הציפיות בשנת 2019, על פי העקומה של גרטנר הצפויה להיות ירידה משמעותית בציפיות ממנה אך סביר להניח שבסוף היא תתייצב. טכנולוגיות שמצליחות לעבור את שלב הירידה בסוף מתייצבות.

הרצאה מספר 2- מודלים בניהול ידע

בשיעור עסקנו בארבעה מודלים לניהול ידע.
מעגלי ידע הם תהליך שהמידע עובר כדי להפוך לנכס חיוני לארגון, אין הסכמה חד משמעית לגבי התהליך הזה.
ארבעת המעגלים בהם עסקנו:

• Meyer & Zack אשר ניסו לחשוב כיצד ניתן למנף את מוצרי הידע בארגון. מתייחסים למאגר מידע Repository ומוצרים Product. הידע והמידע עוברים תהליכים של אריזה מחדש. יש חמישה שלבים ליצירת בסיס נתונים ואריזה מחדש: השגת הידע, זיקוק, אחסון, הפצה והצגה.

• Bukowitz & Williams אשר מייצגים את הצד האסטרטגי - איזה ידע נצטרך לדעת בעוד כמה שנים (build/sustain), והצד הטקטי-איך נדאג לכך שהעובדים יתרמו ידע (contribute).

• MCElroy המתייחס גם לסביבה הארגונית. שני תהליכי למידה: למידה חד לולאתית-מה לא עובד? כיצד נשפר את זה. למידה דו לולאתית- לא נשאל רק את המה אלא גם את הלמה. לא מספיק לחשוב איזה פעולות הן מתקנות אלא יש לשאול האם בכלל הפעולה נחוצה.

•  Wiig המתייחס גם לתהליך השמירה והשימוש בידע. לא מספיק רק לבנות את הידע, הארגונים צריכים לדעת גם להשתמש בו.

בשיעור שוחחנו על נושאים נוספים כמו: יחידת ידע KU, נעילת לקוח, רכישה של חברות מתחרות, Captcha ,Recaptcha, מבחן turing, רישום פטנט וכדומה.

בחרתי להתייחס למשפט שבו דנו בהרצאה: "ידע זה כוח" 

מגיל צעיר החדירו בנו את המושג ידע זה כוח, "אם תלמד תצליח". אז האם באמת כך הדבר?

ניתן לומר כי ידע הוא חשוב וחיוני להצלחה, אך יחד עם זאת כמה אנשים שיש להם ידע לא בהכרח מצליחים?
בעקבות האמונה שידע הוא כוח ומאפשר לנו להצליח, רובינו סבורים שאם נלמד גם נוכל ליישם את הידע הזה.

ידע, הוא ככל הנראה תנאי הכרחי להצלחה, אך הוא אינו תנאי מספיק כדי להצליח. יש צורך גם ליישם את הידע ולכן, ידע זה כוח אם מיישמים אותו במקום ובזמן הנכון ומשתפים אותו. אם לא ממשים את הפוטנציאל של הידע אז לא בטוח שידע זה כוח.

חשוב לשים לב לכך שהמשפט "ידע זה כוח" עשוי גם להזיק, יש להיזהר מהאמירה הזו מכיוון שהיא עשויה להיות דומה לאמירה "אל תשתפו בידע". כלומר,אנשים חוששים משיתוף ידע, יש להם נטייה לחשוב שאם ישמרו את הידע אצלם הכוח שלהם ישמר. לכן רצוי לזכור "שיתוף זה כוח!".

אנשים רבים הולכים ללמוד תואר, עושים קורסים, משקיעים המון זמן, המון כסף והרבה מאוד אנרגיה. אם הם לא עושים משהו עם הידע הזה אז הידע לכשעצמו הוא ממש לא כוח, הוא רק פוטנציאל. לכן, לימודים אקדמיים מנסים לתת ערך מוסף של איך מתמודדים עם הבעיה. יש גם ידע בספרייה! ידע הוא כוח כאשר מיישמים אותו!

הרצאה מספר 1- מבוא לניהול ידע

בשיעור הראשון עסקנו במבוא לניהול ידע, דיברנו על כך שניהול ידע הוא לא רק טכנולוגי, יש לו מקורות שהם מעבר לטכנולוגיה. סקרנו מושגים כמו נתונים ידע ומידע ולמה העידן שבו אנו חיים נקרא עידן המידע.סקרנו נושאים נוספים כמו: חוק מור, תכונות של ידע, תכונות כלכליות, מודל DIKW. בנוסף, בהרצאה הוצגו מקורות של ניהול ידע והוצג לנו הכלי google Ngram Viewer.

בהרצאה הוצגה ההגדה של פסח ככלי לניהול ידע שאינו טכנולוגי. באמצעות ניתוח גרף "ענני מילים" ראינו כי ההגדה מעבירה לנו מסר על גדולת האל. דוגמא זו המחישה את יכולות האנליזה המשמעותיות של הכלי. בהגדה ראינו מילים בולטות כמו: ברוך, אלוהינו, חסדו, מלך.

נושא זה עניין אותי ולכן סקרתי אותו לעומק.

ענני מילים - word cloud

word cloud הוא גרף המייצר "ענני מילים" מתוך טקסט. בגרף מוצגות בצורה בולטת יותר מילים המופיעות בתדירות גבוהה יותר בטקסט המקור.

https://www.wordclouds.com/ הוא אתר שמאפשר לייצר את הגרף הזה בחינם.

בבלוג זה אציג דוגמא לגרף מסוג זה:

לא פעם נשמעות תלונות\טענות על שימוש בשפה ירודה בשירים של ימינו. בחרתי לבחון את הצמד המוכר סטטיק ובן אל על מנת לראות מהן המילים הנפוצות ביותר בשירים שלהם והאם ניתן להסיק מסקנה מעניינת מהגרף.

רשימת השירים של הצמד שבחרתי להציג: 

	1. אמאלה	2. ברבי	3. זהב	4. טודו בום	5. כביש החוף	6. סלסולים	7. סתם

ניתוח המילים הבולטות: 

• שמות השירים- באופן לא מאוד מפתיע, שמות השירים הם מילים מאוד בולטות בשיר: אמאל'ה, טודו בום, סתם, כביש החוף.
• מילות קישור מופיעות הרבה כמו: את, לא, לי, לך, גם, כל.
• פנייה למין נקבה-  שאת, את,תישאלי, אומרת, היא, חייבת, שוטפת - רוב השירים פונים למין הנשי (הגיוני, מכיוון שמי ששר את השירים הם גברים).
• מילים בשפת סלאנג שמצאתי: דאווינים, אמאל'ה, שאת כזה, ת'נוף,בחיאת.