הרצאה מספר 4- חכמת ההמונים

במהלך השיעור עסקנו בהרצאה על יד ושם ומערכות המידע שם, ובנוסף עסקנו במושג חכמת ההמונים.

כחלק מסקירת המושג דיברנו על המאמר the strength of weak ties ארחיב עליו מעט.

כמה חברים יש לך בפייסבוק? עם מי מהם אתה מנהל קשר רציף? 

כמה עוקבים יש לך באינסטגרם? האם כולם חברים קרובים שלך?

אלו הן שאלות רבות שעולות בתקופת הרשתות החברתיות.  הרשתות החברתיות מאפשרות לשמור על קשר עם מכרים. 

 ככל הנראה אדם נמצא בקשר רציף עם 0-10 חברים, אך ברשת החברתית פייסבוק נראה כי מספר החברים גדול בהרבה מ-10. ברשת החברתית ניתן למצוא הן קשרים חזקים והן קשרים חלשים. בזכות סוגי הקשרים החדשים שנוצרו בעקבות פייסבוק ואינסטגרם (קשר המציצנות) קל לנו לגלות מידע על חברים רחוקים שבימים עברו היו מנותקים או כמעט מנותקים מאיתנו. כך אנו יכולים לקבל מידע אודות אירועים דוגמאת נישואין, הולדת ילד וכו'.

מהם קשרים חלשים וחזקים?

חוזק הקשרים הוא מושג מעולם חקר הרשתות החברתיות. חוזקם של קשרים אישיים נמדד בדרך כלל על ידי כמות הזמן המושקעת, האינטנסיביות הרגשית, האינטימיות וההדדיות שמאפיינים את הקשר. 

הנחת המוצא של "עוצמתם של קשרים חלשים" לגבי חוזק הקשר היא כי ככל שהקשר בין א' ל- ב' חזק יותר, 

כך הקשר של שניהם ל-ג' (המערכת הרחבה יותר שמקיפה אותם) יהיה חזק יותר. בנוסף, ההנחה היא כי רוב האנשים שיוצרים קשר חזק - דומים זה לזה.

המאמר the strength of weak ties פורסם במאי 1973 ונחשב לעבודתו המפורסמת ביותר של הסוציולוג מארק גרנובטר.

במאמר זה, מציג גרנובטר את הטענה שבתחומים כשיווק, כלכלה או פוליטיקה, קשרים חלשים מאפשרים גישה לאוכלוסיות שאינן נגישות דרך קשרים חזקים, ושקשרים חלשים אלו תורמים יותר להפצת מידע בין בני אדם. כמו כן, המחקר בודק כיצד מבנה ופריסה של רשת חברתית הקיימת בין שני אנשים ומעבר להם עצמם, משפיעים על פריסה של הרשת החברתית עצמה ועל ההפצה של מידע אל מחוץ לאותה רשת חברתית. גרנובטר בחן את חשיבותם של הקשרים בתהליכי פיזור של מידע, וטען כי לקשרים חלשים חשיבות רבה כיוון שהם יוצרים יותר קשרים נוספים לעומת קשרים חזקים. הקשרים החזקים מאפיינים קשרים בתוך הרשת, ואילו קשרים חלשים מאפיינים קשרים בין רשתות שונות. האחרונים חשובים לניצול של הפרט את הרשת וכערוצים להעברת מידע, רעיונות והשפעות מהרשת אל הפרט.

במחקרו מוצגת דוגמא אודות חיפוש עבודה: התברר לו שבקרב הנשאלים במחקרו – הרוב הגיעו למקום עבודתם החדש דרך מכר ולא דרך חבר קרוב.

הרצאה מספר 3- מעגלי ידע וחדשנות

בהרצאה המשכנו את המצגת הקודמת שעסקה במעגלי ידע, דיברנו על מודל הספירלה של Nonaka & Takeuchi העוסק בידע סמוי וגלוי. דיברנו על המעברים מידע גלוי לסמוי, סמוי לסמוי וכדומה. עסקנו גם במודל ההכרה של von Krogh & Ross שעסק בהבחנה בין ידע אישי לידע חברתי. התחלנו את ההרצאה שעוסקת בחדשנות וראינו מעט היכן ממוקמת ישראל בהקשר של מדד החדשנות. דיברנו מעט על הספר Blue ocean strategy,  מכונת ההצבעות של תומס אדיסון והמצאותיו, המודל של רוג'רס וכו'.
לקראת סוף ההרצאה דיברנו על hype cycle, הנושא עניין אותי ולכן החלטתי להעמיק בו.

מהו hype cycle?

hype cycle  ("עקומת ההתלהמות") היא תצוגה גרפית המציגה את ההתפתחות והאימוץ של טכנולוגיות ויישומים, עקומה זו שייכת לחברת גרטנר- חברה אמריקאית העוסקת במחקר ובייעוץ בטכנולוגיית המידע. היא נוסדה על ידי ישראלי- אמריקאי גדעון גרטנר.

הגרף מחולק לחמישה שלבים עיקריים: העוררות הטכנולוגית, פסגת הציפיות, ההתפכחות, הטיפוס על ההארה והכניסה למישור האימוץ ההמוני. לפי המיקום של הטכנולוגייה על הגרף אפשר להבין לאיזה שלב היא שייכת.



hype cycle משמשת חברות כמעין מדד לידע ולרמת סיכונים שכרוכים במאמץ או בהשקעה בטכנולוגיות השונות. מאחר ובתחילת הדרך של טכנולוגיה חדשה חברות עדיין לא יכולות לעשות הערכה מושכלת לגבי המחיר והתועלת שהטכנולוגיה החדשה מציעה, רמת הסיכון גבוהה. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת בשלבים של ההייפ סייקל, יש יותר מידע לגביה ורמת הסיכון יורדת. אורך הזמן שלוקח לטכנולוגיה לעבור את השלבים משתנה. חברות מהירות יעברו את כל המחזור בשנתיים ולאיטיות זה יכול לקחת עשרים שנה. המסר העיקרי שחברת גרטנר מנסה להעביר לחברות השונות היא לא להשקיע בטכנולוגיות רק כי הן בשלב ה"הייפ" ולא להתעלם מטכנולוגיות שכרגע לא עומדות בציפיות.

נתבונן בעקומה הבאה:




ניתן לראות את טכנולוגיית ה-5G אשר נמצאת בשיא הציפיות בשנת 2019, על פי העקומה של גרטנר הצפויה להיות ירידה משמעותית בציפיות ממנה אך סביר להניח שבסוף היא תתייצב. טכנולוגיות שמצליחות לעבור את שלב הירידה בסוף מתייצבות.

הרצאה מספר 2- מודלים בניהול ידע

בשיעור עסקנו בארבעה מודלים לניהול ידע.
מעגלי ידע הם תהליך שהמידע עובר כדי להפוך לנכס חיוני לארגון, אין הסכמה חד משמעית לגבי התהליך הזה.
ארבעת המעגלים בהם עסקנו:

• Meyer & Zack אשר ניסו לחשוב כיצד ניתן למנף את מוצרי הידע בארגון. מתייחסים למאגר מידע Repository ומוצרים Product. הידע והמידע עוברים תהליכים של אריזה מחדש. יש חמישה שלבים ליצירת בסיס נתונים ואריזה מחדש: השגת הידע, זיקוק, אחסון, הפצה והצגה.

• Bukowitz & Williams אשר מייצגים את הצד האסטרטגי - איזה ידע נצטרך לדעת בעוד כמה שנים (build/sustain), והצד הטקטי-איך נדאג לכך שהעובדים יתרמו ידע (contribute).

• MCElroy המתייחס גם לסביבה הארגונית. שני תהליכי למידה: למידה חד לולאתית-מה לא עובד? כיצד נשפר את זה. למידה דו לולאתית- לא נשאל רק את המה אלא גם את הלמה. לא מספיק לחשוב איזה פעולות הן מתקנות אלא יש לשאול האם בכלל הפעולה נחוצה.

•  Wiig המתייחס גם לתהליך השמירה והשימוש בידע. לא מספיק רק לבנות את הידע, הארגונים צריכים לדעת גם להשתמש בו.

בשיעור שוחחנו על נושאים נוספים כמו: יחידת ידע KU, נעילת לקוח, רכישה של חברות מתחרות, Captcha ,Recaptcha, מבחן turing, רישום פטנט וכדומה.

בחרתי להתייחס למשפט שבו דנו בהרצאה: "ידע זה כוח" 

מגיל צעיר החדירו בנו את המושג ידע זה כוח, "אם תלמד תצליח". אז האם באמת כך הדבר?

ניתן לומר כי ידע הוא חשוב וחיוני להצלחה, אך יחד עם זאת כמה אנשים שיש להם ידע לא בהכרח מצליחים?
בעקבות האמונה שידע הוא כוח ומאפשר לנו להצליח, רובינו סבורים שאם נלמד גם נוכל ליישם את הידע הזה.

ידע, הוא ככל הנראה תנאי הכרחי להצלחה, אך הוא אינו תנאי מספיק כדי להצליח. יש צורך גם ליישם את הידע ולכן, ידע זה כוח אם מיישמים אותו במקום ובזמן הנכון ומשתפים אותו. אם לא ממשים את הפוטנציאל של הידע אז לא בטוח שידע זה כוח.

חשוב לשים לב לכך שהמשפט "ידע זה כוח" עשוי גם להזיק, יש להיזהר מהאמירה הזו מכיוון שהיא עשויה להיות דומה לאמירה "אל תשתפו בידע". כלומר,אנשים חוששים משיתוף ידע, יש להם נטייה לחשוב שאם ישמרו את הידע אצלם הכוח שלהם ישמר. לכן רצוי לזכור "שיתוף זה כוח!".

אנשים רבים הולכים ללמוד תואר, עושים קורסים, משקיעים המון זמן, המון כסף והרבה מאוד אנרגיה. אם הם לא עושים משהו עם הידע הזה אז הידע לכשעצמו הוא ממש לא כוח, הוא רק פוטנציאל. לכן, לימודים אקדמיים מנסים לתת ערך מוסף של איך מתמודדים עם הבעיה. יש גם ידע בספרייה! ידע הוא כוח כאשר מיישמים אותו!